המדריך למשפחות מיוחדות

כ-11% מאזרחי מדינת ישראל הם ילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים, והנתון הזה עולה מדי שנה.

משפחות רבות מתמודדות עם חוסר ודאות: כיצד לנהוג וכיצד להתמודד עם כל הצרכים של הילד המיוחד, בנוסף לדאגה לאחיו ואחיותיו והצורך לדאוג לפרנסת התא המשפחתי. זהו מצב העלול לגרום למתחים נפשיים קשים, לתסכול ולעומס רב בבית.

מדינת ישראל מודעת לקושי המשפחות ולצרכיו הייחודיים של הילד המיוחד. לשם כך הותקנה תקנה במוסד לביטוח לאומי שמטרתה לספק עזרה למשפחות, לתת מענה וטיפול הולם, לשלב את הילד בקהילה ולאפשר למשפחה לנהל אורח חיים תקין ואיכותי.

למרות הרצון לעזור והתקנות הקיימות, משפחות רבות אינן נעזרות ואינן מודעות לזכויות המגיעות להן. חלקן חוששות שהתהליך מסורבל ובירוקרטי, חלקן מתביישות לפנות, וחלקן חוששות שפנייה לביטוח הלאומי תפגע בעתיד הילד בשל הדבקת  "תווית".

אני כאן כדי לעזור

נעים מאוד, אני עו"ד ענת דקל, ואני מסייעת למשפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים לקבל את מלוא זכויותיהם, מתוך מטרה לשלב אותם בחברה ולהקנות להם ולמשפחתם את איכות החיים המגיעה להם.

מלבד היותי עורכת דין, אני בעצמי אמא לילדה מיוחדת. בילדותה לא הייתי מודעת לזכויות המגיעות לה הקושי והגבלותיה התגלו לי במלואם רק כשהפכה לבגירה. החוויה הזו – וההבנה של כמה ידע, משאבים וזמן יקר הפסדנו בדרך – הן שהובילו אותי להתמחות בתחום זה.

אילו רק הייתי יודעת את מה שאני יודעת היום:

·       הייתי מוציאה הרבה פחות משאבים כספיים על מסגרות, טיפולים ובעלי מקצוע.

·       היה לי יותר זמן להשקיע במשפחה ולא רק במשימות הבירוקרטיות הרבות.

·       הייתי פחות לחוצה ומוטרדת, ויכולה להתפנות להיות נוכחת ורגועה עבור בנותיי.

מדריך זה נכתב כדי ששום הורה לא יצטרך לעבור את מה שאני עברתי. אני רוצה שכל הורה יוכל להתפנות לדבר החשוב באמת – זמן, רוגע ונוכחות עם ילדיו.

מה מחכה לכם במדריך?

1.      מיהו ילד בעל צרכים מיוחדים?

2.      איך מגישים תביעה לביטוח הלאומי?

3.      איך להיערך לוועדה הרפואית?

4.      כיצד הרופא מגיע להחלטה?

5.      למה אנשים מתקשים להתמודד לבד?

6.      איך אני יכולה לעזור לכם?

1.   מיהו ילד מיוחד על פי חוק?

המוסד לביטוח לאומי בוחן זכאות לגמלה מיוחדת מגיל 3 חודשים ועד גיל 18, במידה ומצבו הרפואי או התפתחותי של הילד מונע ממנו לבצע פעולות בסיסיות בשגרת היומיום ביחס לבני גילו.

הבדיקה מתבססת על 6 פעולות תפקוד בסיסיות:

·         ישיבה, קימה ושכיבה

·         ניידות, הליכה ותנועה

·         אכילה ושתייה

·         שמירה על היגיינה ורחצה באופן עצמאי

·         יכולת להתלבש ולהתפשט

·         תפקוד קוגניטיבי ותקשורתי

קריטריון הסיכון וההשגחה:  מבחן מדד המסוכנות – האם הילד מסכן את עצמו.

2.  איך מגישים תביעה להכרה?

מילוי טופס תביעה (בל/7821): טופס ייעודי של הביטוח הלאומי שבו מעדכנים את הפרטים האישיים ומסמנים את הליקויים והקשיים ממנו סובל הילד.

כתב ויתור סודיות רפואית: מיועד לאפשר לביטוח הלאומי לעיין בתיק הרפואי.

תיעוד רפואי ייעודי ועדכני: יש לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים ועדכנים.

מסמכים מהמסגרת החינוכית: דוח תפקוד מעודכן מהגננת, המורה, המנהלת או היועצת.

מכתב מרופא המשפחה/ילדים: מכתב מרכז מרופא המכיר את הילד באופן רציף.

הערה:    את המסמכים ניתן להגיש דיגיטלית באתר הביטוח הלאומי או בהגשה ידנית/שלשול לתיבת השירות בסניף. לאחר ההגשה, יקבע מועד לוועדה רפואית. (טיפול בתביעה אורך כ-3 חודשים בממוצע).

3.  איך להיערך לוועדה רפואית?

לוועדה מגיעים יחד עם הילד. הרופא ירצה להתרשם ממנו, לשוחח עמו ולבדוק את תפקודו בחיי היום יום.

הכנת הילד: חשוב לשוחח עם הילד מראש בשפה פשוטה ומרגיעה, להסביר לאן הולכים.

הסבר ההורים: להורים ניתנת הזכות להסביר במילים שלהם את מצבו של הילד והקשיים בבית.

טיפ:  הוועדה קצרה (כ-10 דקות בממוצע). יש להגיע מוכנים להתמקד בקשיים התפקודיים של הילד ולא בסיפורי רקע ארוכים.

4.  כיצד הרופא מגיע להחלטה?

הרופא יבחן את רמת תפקודו של הילד ביחס לבני גילו (תפקוד נמוך, בינוני, גבוה). ככל שהסטייה מהתפקוד המצופה מבני גילו משמעותית יותר – כך גדלים סיכויי הזכאות ושיעור הגמלה.

תביעה התקבלה – תקבלו הכרה מהמוסד לביטוח לאומי בציון אחוזי הנכות, בציון משך התקופה (לקראת סיום התקופה תדרשו להמציא תיעוד רפואי רלוונטי).

תביעה נדחתה – רמת המוגבלות אינה מגיעה לרף המזכה בגמלה עפ"י תקנות ביטוח לאומי.

(תביעה נדחתה ניתן להגיש ערעור בתוך 90 יום).

5.  למה אנשים מתקשים להתמודד לבד?

החשש מדחייה: חשוב לדעת שדחייה נובעת פעמים רבות מצירוף מסמכים לא מתאימים או אי דיוק והסבר מילולי של הבעיה והצרכים המיוחדים של הילד.

התמודדות עם הבירוקרטיה: מילוי טפסים, המצאת מסמכים רבים עלול להתיש הורים העסוקים בפרנסת הבית וגידול הילדים.

החשש מסטיגמה: זכרו – הכרה בביטוח לאומי היא כלי סיוע כלכלי ותפקודי למשפחה ואינה מגדירה את אופיו או עתידו של הילד.

 6.   איך אני יכולה לעזור לכם?

נעים להכיר, שמי עו"ד ענת דקל, בעלת תואר במשפטים (LL.B), חברה בלשכת עורכי הדין ומוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך. בעלת ניסיון רב בייצוג משפחות בביטוח הלאומי ומול חברות ביטוח.

כאמא לילדה מיוחדת וכעורכת דין, אני מביאה עמי שילוב של מומחיות משפטית מעמיקה לצד אמפתיה, סבלנות והבנה אמיתית של צורכי המשפחה.

אני מזמינה אתכם לשיחת היכרות והתייעצות ראשונית ללא התחייבות,

יחד נבחן את הזכויות המגיעות לילדכם.

 הערות חשובות:

·         אין לראות במדריך זה תחליף לייעוץ משפטי וכל העושה כן עושה זאת על אחריותו בלבד.

·         הטיפול המשפטי מתבצע בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.

·         המדריך נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לאבות ולאמהות כאחד.